#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>ובית הכנסת מי מטמא בנגעים, והתניא יכול יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ת""ל 'ובא אשר לו הבית' מי שמיוחד לו, יצאו אלו שאין מיוחדין לו. </b>מה עונה על זה הגמ'. תירוץ שני."	ששתי הברייתות אליבא דרבנן. <br>בברייתא המחייבת מדובר שיש בית דירה.&nbsp;<br>בברייתא הפוטרת מדובר שאין בית דירה.	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>האם ירושלים מטמאה בנגעים. </b>מה טעם מחלוקת ר' יהודה ורבנן.	"לרבנן: ירושלים לא נתחלקה לשבטים [כל השבטים שווין בה, ואין אחוזה להם, וכתוב 'אחוזתכם'].<br>לר' יהודה: ירושלים נתחלקה לשבטים [יהודה ובנימין].&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <font color=""#ff1e92"">יהודה&nbsp; יהודה</font>"	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד ירושלים נתחלקה לשבטים, מה היה בחלקו של יהודה.&nbsp;"	הר הבית, הלשכות, והעזרות, עד סוף עזרת ישראל. ועוד רצועה.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד ירושלים נתחלקה לשבטים, מה היה בחלקו של בנימין.&nbsp;"	אולם והיכל ובית קדשי הקדשים.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד ירושלים נתחלקה לשבטים, באיזה מקום היה חלק מעורב ליהודה ובנימין.&nbsp;"	מהיכן שהמזבח מתחיל ולמערב היה בחלק בנימין, אבל היתה רצועה שנכנסה לקרן מזרחית דרומית שהיתה בחלקו של יהודה.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אמר ר' יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש. </b>האם לר' יהודה בית כנסת של כרכין חייב במזוזה.	"בהו""א חשבו שכן, כי פוטר רק מקום המקדש.<br>למסקנא אומרים שפטור, כי פוטר כל מקום <b>מקודש, </b>גם בית הכנסת."	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אמר ר' יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש. </b>מה שונה מקום המקדש משאר העיר.	שכאשר דוד קנה את מקום המקדש מארונה היבוסי, הוא גבה כסף מכל השבטים.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דתניא: אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהם, ר' אלעזר ברבי צדוק אומר: אף לא מיטות.&nbsp;לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע.&nbsp;<div>כמו מי סוברת הברייתא.</div>	"כמ""ד שירושלים לא נתחלקה לשבטים."	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע. </b>איזה הנהגה לומדים מכאן.	שדרך אורח להשאיר לבעל הבית קנקן של חרס ועור בהמה ששחט ואכל בבית בעל הבית.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך דחתה הגמ' את התירוץ 'כאן בכפרים כאן בכרכים'.	"והתניא: '<b>לאחוזה</b> עד שיכבשו אותה, כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים, חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות, חלקו לבית אבו<span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">ת ואין כל אחד מכיר את שלו </span>מניין, ת""ל <b>ובא אשר לו הבית</b> מי שמיוחד לו, יצא אלו שאין מיוחדין לו. ומוכח שגם של כפרים פטור ממזוזה."	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אירא פסול בכהן גדול לפני תמיד של שחר, מה עושים.	מחנכים את הכהן השני בתמיד של שחר. שיעשה אותו בשמונה בגדים, ואחר כך יעשה עבודת פנים בבגדי לבן.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אירא פסול בכהן גדול לאחר תמיד של שחר, מה הבעיה.	שאחר התמיד מתחילה מיד עבודת פנים בבגדי לבן, ובמה ניכר שהוא כהן גדול מעולם, הרי עד עכשיו עבד בארבעה בגדים [והיכן יצא מהדְיוֹטוּת].	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם אירא פסול בכהן גדול לאחר תמיד של שחר, במה מחנכים את הכה""ג החדש לרב אדא בר אהבה."	"שילבש אבנט ללא כלאים, שבזה יש היכר שהוא נהיה כה""ג, כי לדעתו כהן הדיוט לובש כל השנה אבנט כלאים, וכה""ג ביו""כ לובש אבנט של בוץ ללא כלאים."	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אמר רב אדא בר אהבה באבנט.</b> מה קשה על זה.	"שזה רק נכון למ""ד אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט [כלאים], אבל לדברי החולק לבש תמיד אבנט בד."	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מחנכים את הכהן גדול לאחר תמיד של שחר, לאביי.	לובש שמונה בגדים ומהפך בצינורא במזבח החיצון באחד מאברי התמיד, שנחשב 'קירוב עבודה'.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שקירוב עבודה נחשב לעבודה.	כדרב הונא שאומר זר שהפך בצינורא חייב מיתה [משום 'והזר הקרב יומת'] אלמא קירובי עבודה הוי עבודה.	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מחנכים את הכהן לאחר תמיד של שחר, לפי רב פפא.	"רב פפא אומר: עבודתו מחנכתו. [כיון שעובד עבודה שאינה כשרה אלא בכה""ג]"	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מחנכין את כלי המקדש.	כלים שעשה משה משיחתן מקדשתן [שנאמר 'וימשחם ויקדש אותם'], מכאן ואילך עבודתן מחנכתן [שנאמר 'אותם'].&nbsp;	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן לומד רב פפא שאפשר לחנך בעבודה.	מכלים. שעבודתן מחנכתן.	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כי אתא רב דימי אמר: אבנטו של כהן הדיוט רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון. </b>מה גירסת רב דימי במחלוקת.	חד אמר כלאים וחד אמר של בוץ, ולא פירש מי אמר.	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כי אתא רב דימי אמר: אבנטו של כהן הדיוט רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון. </b>איך מנסה הגמ' להוכיח שרבי סובר שהאבנט של כהן הדיוט הוא כלאים.	'דתניא אין בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא אבנט'. והרי הברייתא מדברת ביום כיפור, כי בשאר ימות השנה יש גם הבדל במספר הבגדים. וכהן גדול ביום כיפור לובש הרי אבנט בד, מוכח שכהן הדיוט לובש כלאים.&nbsp;	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תסתיים דרבי הוא דאמר של כלאים, דתניא אין בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא אבנט דברי רבי, ר' אלעזר בר' שמעון אומר אף לא אבנט. אימת, אי נימא בשאר ימות השנה טובא איכא, כהן גדול משמש בשמונה והדיוט בארבעה, אלא לאו ביום הכפורים.<div>איך דוחה הגמ' את הראיה.</div>	"שאולי הברייתא דיברה בשאר ימות השנה ורק על ארבעת הבגדים ששניהם שוים בהם. וא""כ מוכח להיפך, שלרבי כהן הדיוט לא לובש כלאים, שהרי בשאר ימות השנה הכה""ג לובש כלאים."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>כי אתא רבין אמר: אבנטו של כהן גדול וכו'. </b>האם רבין חולק על רב דימי.	"לא. אלא שרב דימי לא פירש מה סובר כל אחד, ורבין פירש שרבי סובר כלאים, וראב""ש סובר של בוץ."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אבנטו של כהן גדול וכו'. </b>מאיזה ברייתא&nbsp;הביא רב נחמן בר יצחק ראיה שרבי סובר שהאבנט של כהן הדיוט היה כלאים.	"ר' חנינא אומר שבגדי אהרן ביום כיפור כשרים אח""כ לכהן הדיוט, ורבי חולק משום שהאבנט של כהן גדול ביו""כ הוא של בוץ ושל הדיוט הוא כלאים.&nbsp;"	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ומכנסי בד ילבש על בשרו. </b>מה דורש רבי יהודה (לא רבי) מ'ילבש'.	ללמדך שתרומת הדשן עבודה גמורה היא, וצריכה ארבעה בגדים [אף מצנפת ואבנט].	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ומכנסי בד ילבש על בשרו. </b>מה דורש רבי דוסא מ'ילבש'.	שבגדי כהן גדול ששימש בהם לפני ולפנים, כשרים כל השנה לכהן הדיוט.	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>ומכנסי בד ילבש על בשרו. </b>מה דורש רבי מ'ילבש'.	"ששחקין כשרים לעבודה. בדיעבד [ורש""י הביא פירוש שצריך דוקא שחקין, ודוחה שזה נאמר בהוצאת הדשן ולא בהרמה, שאינה מלכלכת]"	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו. מה קורה לאחר יום הכיפורים.	לרבי מאיר כל מצוות כהונה גדולה עליו. ומשמש בשמונה בגדים.<br>לרבי יוסי אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. וכן הלכה.	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו. מדוע לרבי יוסי השני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט.	"לכה""ג - משום איבה.<br>לכהן הדיוט - משום מעלין בקודש ואין מורידין."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו. כמו מי ההלכה.	"אמר רבב""ח אמר רב יוחנן, וכן אמר רב יהודה אמר רב, הלכה כרבי יוסי."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו. לר' יוסי מה הדין אם הכהן השני עבד למרות שאסור לו.&nbsp;	"רבב""ח אמר ר' יוחנן: אם עבד בארבעה פסול, ואם בשמונה כשר. [שהרי כהן גדול הוא אלא שרבנן אמרו שלא יעבוד בשמונה משום איבה]."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי חולק במחלוקת האם אבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטו של כהן גדול.	"רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון. בברייתא של אין בין כה""ג לכהן הדיוט אלא אבנט.<br>בני רבי חייא ורב יוחנן. שחלקו בסדר לבישת הבגדים.<br>ור' דוסא [שאמר שבגדי אהרן ביו""כ ראויים לכהן הדיוט] סובר לא זהו אבנטו של כהן גדול.<br>ורב אדא בר אהבה שמחנכין את הכהן באבנט סובר זהו אבנטו של כהן גדול."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>והניחם שם. </b>מה לומדים מזה. 2	"לת""ק שצריכים גניזה.<br>לר' דוסא שלא ישתמש בהם כהן גדול ביום כיפור אחר, אבל כהן הדיוט יכול להשתמש בהם בשאר ימות השנה."	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו. לאחר יום הכיפורים לרבי מאיר, כל מצוות כהונה גדולה עליו. מהם. 5	<ol><li>לא פורע.&nbsp;</li><li>לא פורם.&nbsp;</li><li>אינו מטמא לקרובים.&nbsp;</li><li>מוזהר על האלמנה.&nbsp;</li><li>משמש בשמונה בגדים.</li></ol>	יומא פרק ראשון יב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה היה מצטער בנימין הצדיק, ומנין, ולְמה זכה בגלל זה, ומנין.&nbsp;	היה מצטער לבלוע את הרצועה שיצאה מחלקו של יהודה בצידי המזבח, כי רצה שכל המזבח יהיה בחלקו, שנאמר 'חופף עליו כל היום',&nbsp;<div><div><div>וזכה שהארון היה בחלקו, שנאמר 'ובין כתפיו שכן'.</div></div></div>	יומא פרק ראשון יב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה ביוסף בן אלם בציפורי.&nbsp;	"שאירע פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו, ואמרו חכמים ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט, כ""ג משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש (כך אמר ר' יוסי)"	יומא פרק ראשון יב ב		
